9:30-10:30
שיר השירים מוקדש לסיפור האהבה הגדול בין הדוד לבין הרעיה. סיפור אהבה זה אינו מוצג רק בתמונות של קרבה ואור, אלא גם בזמנים של ריחוק וחושך. בשונה מסיפורי אגדות, שבהם החתונה היא סוף התלאות ומאז הם חיים באושר ועושר, שיר השירים מקדיש חצי מהספר (פרקים ה'-ח') לקורות הזוג אחרי חתונתם. במהלך השיעור נעסוק במחצית השנייה של שיר השירים. נתחיל בהחמצה הגדולה של 'אני ישנה ולבי ער', נמשיך לחיפוש הנואש של הרעיה אחרי הדוד, דרך המפגש הטעון בין הרעיה והדוד כשהם חוזרים ונפגשים, ונסיים בלקח שלמדו באשר לדרך הנכונה לשוב ולכונן את האהבה.

מדוע שיעבד פרעה את בני ישראל? 
10:45-11:45
הפסוקים העוסקים בשעבוד מצרים אינם ברורים לגמרי בנוגע למטרת השעבוד. מה רצה פרעה להפיק מעבדותם של בני ישראל? מעיון בשאלה הזו נוכל ללמוד לקחים רוחניים חשובים.

כמה זיתים יש ב"כזית"?
12:00-13:00
בליל הסדר אנו צריכים לאכול מצה ומרור "כזית", אך כלל לא ברור מהו השיעור הזה. נעיין ביחד בפולמוס הגדול על שיעורי התורה, ונשתדל גם להגיע למסקנות הלכה למעשה.

10:45-11:45
על פי ההלכה הפסוקה קיימת חובת אכילת מצה רק בלילה הראשון של חג המצות, ועל כך מברכים ברכה מיוחדת, ואילו בשאר ימות החג אכילת מצה היא "רשות". אולם מפשט המקרא עולה תמונה אחרת. והשאלה היא כיצד ניתן ליישב את פשוטו של מקרא עם ההלכה הנוהגת. 


שלוש נוסחאות של קיום סיפור יציאת מצרים
12:00-13:00
לקיום מצוות סיפור יציאת מצרים בליל חמישה עשר בניסן היו בימי התנאים נוסחאות שונות. בהגדה של פסח משוקעות שלוש כאלו - נוסחה אחת באה במלואה, ושתיים באות כשהן מקוצרות. מהו המכנה המשותף בין נוסחאות אלו ומה המבדיל ביניהן, ומדוע הועדפה הנוסחה האחת על פני חברותיה?

12:00-13:00
סדר ההגדה כבר היה ידוע בימי חכמי המשנה אבל העיצוב הפנימי עוד המשיך להתגבש בימי חכמי התלמוד והגאונים. בשיעור נלווה את השלב הזה ונעמוד על המשמעות הרוחנית של התוכן הבבלי.

פסח בתנ"ך – מגיבוש זהות משפחתית לגיבוש זהות לאומית
13:15-14:15
פסח שהיה במצרים היה רגע של זהות אישית של כל אחד עם משפחתו והכרה בשייכות לעם ישראל. במהלך הדורות הפך החג למעמד ציבורי רחב הדומה יותר לחג העצמאות. לאחר החורבן ובימי בית שני הוא קיבל פנים חדשות. בשיעור נראה את שלש הקומות הללו בתנך, מראשיתו ועד סופו