9:30-10:30

מזמור קי"ד מציג בפני הקורא חידה: כשישראל יוצאים ממצרים, העולם כולו – הרים ואף ימים – רועדים ורוקדים. אבל מדוע שהטבע יגיב בעוצמה כזו למאורע היסטורי שמתרחש בספירה האנושית? תמיהה זו מקיפה את פסוקי המחצית הראשונה של המזמור.
במחצית השנייה של המזמור, המשורר מנצל את ההתנהגות המוזרה של הטבע כדי להציע מבט חדש-ישן על יציאת מצרים, וטוען שלנוכח הראיות המופלאות גם ההיסטוריון הציני והמפוקח ביותר חייב לראות במפגש הסוער בין הטבע להיסטוריה את ידו הגלויה של אלוקים, שהוא גם "אדון חולי ארץ" ובה בעת גם "אלוה יעקב".

9:30-10:30
השעור יעסוק - במתח שנוצר אחר החורבן:
בין הרצון להתגבר על החיסרון ולהדגיש בלילה הזה את אופיו כליל אכילת הפסח כמו שהיה קודם החורבן,
לבין הדגשת היסוד הניצחי והפניית המבט קדימה ע""י עיצוב ליל סדר אחר באופן שהחיסרון יושלם לעתיד לבוא.
"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת' (מיכה ז, ט""ו) עיצוב זכרון יציאת מצרים בתנ""ך
מתי מבין האדם שהאירוע בו הוא שותף הוא אירוע גדול ומשמעותי? איך משמרים את הזיכרון של הרגע שמחזיק את ההתרחשות וההתרגשות על כל הפרטים של ההתרחשות, ביחד עם ההבנה של גודל השעה והפרספקטיבה של הזמן?
בשיעור נעקוב אחרי מעמדו המתפתח של זיכרון יציאת מצרים בספרי הנביאים, אחרי המרכיבים המעשיים והמחשבתיים שנובעים מן הזיכרון, ועל המחוייבות שזיכרון יציאת מצרים טובע בנו."

09:30-10:30
"שלושת אדמור""י איזביצה הראשונים ראו בפסח אירוע מכונן של הארה שנתנת ונלקחת זמן מועט לאחר מכן.
נלמד מתורות החסידות המיוחדת הזאת וננסה להבין מה טיבו של האור המופיע בליל הסדר"
"פסח נתפס בעולם החסידי כנקודה הראשונה של המפגש של ישראל עם דודם. ""זכרתי לך חסד נעורייך"".
בשיעור נפגש עם הפסוקים ועם הפרשנות החסידית עליהם, ונלמד על הגילויים הנפשיים הייחודים לימי הפסח "

10:45-11:45

"בכל דור ודור: תיאורי הפסח במקרא בין שחזור לחידוש
יותר מכל חג אחר מתעד המקרא את קיומיו של חג הפסח, החל בפסח מצרים ועד פסח של שבי ציון. בשיעור נסקור את התיאורים הללו בסקירה אחת, במטרה לעמוד על הרכיבים הקבועים הניצבים בתשתית חג הפסח, יחד עם התבוננות בעיצובו הייחודי של כל תיאור. התיאורים הללו נעים בין זיכרון היסטורי לברית הקדומה ביציאת מצרים, לחידוש ושחזור של הברית - בהתאם לאתגרים המשתנים, בכל דור ודור."

10:45-11:45
יש דבר כזה בן רשע?

פיסקת ארבעת הבנים מן ההגדה היא מקור מרוכז של מחשבה חינוכית, שמאתגרת את האקסיומות החינוכיות הרווחות במאה ה-21.


12:00-13:00
האם מכירת חמץ היא הערמה?

ההלכה מכירה במושג "הערמה", ולעתים אף מעניקה לו לגיטימציה. מהי "הערמה"? מתי מוצדק להשתמש בה? מה ההיגיון ההלכתי והפילוסופי שמאחורי המהלך הזה?

12:00-13:00
"בדמיך חיי... בדמיך חיי" גאולת מצרים כלידת העם העטופה בשתי בריתות

פרק ט"ז בספר יחזקאל מדמה את גאולת ישראל ממצרים להצלתה של תינוקת שבאה לעולם בתנאים קשים ביותר. חז"ל דורשים פסוקים בפרק זה על אירועים שונים בסיפור יציאת מצרים, ומכלל דבריהם עולה כי היציאה ממצרים הייתה כרוכה בקיומן של בריתות - ברית מילה וברית הפסח.


13:15-14:15
מדוע אומרים הלל בפסח רק ביומו הראשון?

מצות אמירת הלל נוגעת לקריאת פרקים קי"ג- קי"ח במלואם, והיא נתקנה ביחס לשמונה עשר ימים בשנה, ובחו"ל - עשרים ואחד יום. אמירת 'חצי הלל' בימים נוספים, היא מנהג בבלי שלא הוכר בא"י. והנה בחג הפסח נתקנה אמירת הלל רק ביומו הראשון, ואילו בחג הסוכות- כל שמונת הימים. מה טעמו של הבדל זה בין שני הרגלים?

12:00-13:00
ואכילת פסחים- הפסח שעשה יאשיהו: צעד אחד גדול מדי?

יאשיהו עבר תהליך שינוי מניכור עמוק שבו גדל (בבית אביו אמון וסבו מנשה) עד לדרגת גדול הצדיקים שבמלכי יהודה. חגיגת הפסח בשנת 18 היא נקודת ציון שיא במלכותו. ננסה ללמוד מי מהנביאים ליווה אותו בתהליך ומה השתבש בסופו של יום).

13:15-14:15
"חגי יהודה חגיך"- (נחום ב') מחלוקת בנוסח המשנה כשיקוף לוויכוח הרוחני והפוליטי בין ארץ ישראל לבבל

במהלך השנה אנו עוסקים ביחסי חכמי ארץ ישראל ובבל. הפעם, לכבוד פסח, נקרא שורה קטנה במשנה ונראה איך וויכוח פוליטי ותיאולוגי עשוי להתגלגל אל ענייני נוסח שמשקפים פער אידיאולוגי עצום).

10:45-11:45

בשיעור נעיין בקווי המפגש שבין שירת התהילים למסע השיבה של גולי בבל לירושלים ובאופן שבו זיכרון הים הנפתח עבר מיציאת מצרים ליציאת בבל.

- שיעור זה מתייחס לחג הפסח ונלמד מסגרת הקורס השנתי בפרק היומי בתנ"ך במקצב 929.